רוחות של שינוי מנשבות, מבשרות, מבקשות,
מתריסות
מה שהיה – הוא לא שיהיה
משהו חייב להשתנות, לקרות
משהו אחר חייב להיווצר
אי אפשר כך יותר
ונראה כאילו כח ההרגל
חזק יותר.
היה חשש להרפות, לשחרר
לפתוח את הלב
שנסגר לתוך עצמו
כי היה כל-כך כואב
ועד שסוף סוף זה קרה,
נדלק האור, נוצרה התרחבות, התקרבות,
זה נראה מאוד זמני, רגעי, שברירי,
חוזר לתבניות הישנות
כל-כך במהירות
וזה כל-כך כואב
שובר את הלב!?