זה התחיל לאט לאט, ממש בהדרגה
במקרה היה שם אות, סימן
והמשיך בהתמדה, הכוחות הולכים ופוחתים,
עד אשר כּלו לחלוטין.
תשישות גדולה מאין כמוה תפסה את מקומַם,
לא מוּכּרת בעוצמַתה, לעיתים אפילו קצת מפחידה..
נקודות התחברו לקווים ועלתה מחשבה, שאולי הפעם זה פשוט,
בגלל שזאת המשמעות, לפעמים, של להיות אישה, המתקרבת לגיל חמישים.
ואכן, בַּהמשך זה קיבל אישוּש ומָעַנֵה
לאט לאט חוזרות תחושות מוּכָּרוֹת,
התחברות לאותם מקומות רחוקים,
נשכחים וגם לא..
לאט לאט מנסה לפַרֵק ריקושטים לא פשוטים,
להבין איך אמורים להיראות
מכאן והלאה החיים?