טעוּ טעה טעינוּ טוֹעים
מדוע יש כַּאֶלה שכל-כך קשה להם להגיד את אלוּ המילים? הכָּרה בַּחלק שלי, אולי, אפילו האפשרות לבדיקה תוכל לפעמים לפתוח שיח מִמקום אחר מֵבין, אֵמפתי, חומֵל, אחראי, נוכַח, של ביחד מקום של ענוָה, שבסדר לִטְעות של ללמוד ולהרגיש לא את עצמי עכשיו את מי שמוּלי
משאלה\מי יודע?
סביבה אוהדת עיניים טובות הקשבה אמפטית פשוט להיות אהבה בלתי מותנית מתן מקום שיח פתוח מלב אל לב חברות אמיצה העומדת בפרץ שאחוש את כל אלה ללא מילים פשוט אדע ללא ספק. האם זה יקרה?
ללא כותרות
ללא כותרות ללא תיוגים ללא דעות קדומות ללא מחשבות מקדימות יש יותר הזדמנויות יותר אפשרויות פתוחות להיות לְהִשתנוֹת לְגַלוֹת עוד צדדים עוד רבדים דברים חדשים לעיתים מפתיעים להיות יותר חזקים ליצור חיבורים וגם להיפרד ולהתרחק מְאלֵה המפריעים השואבים, הגוֹזְלים, השליליים שאינם מְטיבים. מתוך הפתיחוּת ובראִייה רחבה הַרשוּת נתונה וגם אומץ ויצירתיוּת מקבלים מקוֹמַם מה שנכון […]
מסכות על הפנים
כמה מַסֵכות על הפָּנים ולא רק בפורים מסתתרים ומתחבאים מִמָה כל-כך מְפִָחדים? מִמָה בורחים? הפחד להרגיש לָחווֹת את מה שקוֹרֶה כעת לִהיוֹת בְּפְּניוּת גמורה לָרגע הנוכחי לְמי שמוּלי לָהזדמנות הנקרית לָחוויה המתבקשת לנשום ולַחווֹת פשוט לתת לַרגשות להיות להיות אמיצים וּלְגלוֹת שלא דרוּש הרבה אומץ אלא בְּעיקר רַכּוּת חיבוק לפגוש אותי
להיות שייכים
למי אנחנו שייכים? מתי אנחנו מרגישים שייכים? האם בחברת המון אנשים? האם כשעולים חיוכים ומשתקפים על הפנים? האם כשמחמיאים ועל הכתף טופחים? ומה קורה כשלא מסכימים? כשיש צדדים שלנו, שאנחנו מרגישים שלא נותנים לנו להַראות? האם מוותרים? האם מתעקשים? מה זה אומר על האחרים? אנחנו שייכים מעצם היותנו אמיתיים וכֵּנים כמו שאנחנו את ההרגשה, כל […]
כאן ועכשיו
העושר מצוי בפרטים הקטנים כאן, קרוב, "מתחת לַאף". בְּרגעים מיוחדים, משמעותיים וּמוּערכים, המצטרפים זה לזה עם השנים לְאוסף חוויות מיוחדות. הזמן הוא משאב יקר מה שעובר, לא חוזר לכן, מוטב להתמקד ולשים לב מתוך מוּדעוּת, מחשבה, כּוָונה בתוך המסגרת הזאת של התמונה מהו הסיפור אותו אֶרצה לַצֶקת לְתוכה? להכניס משמעות ולקחת איתי לכל מקום, לַהוֹוֶה […]
דלת הקסמים
לפתוח פֶּתח קטַן, מקום לַלב וְלַרגשות שיוּכלו כאן להיות, לְהֵחווֹת, להיות נוֹכְחוֹת. לשים אותן כאן, על השולחן יהיה אשר יהיה מקומן הוא חשוּב, גם כשעצוב, במיוחד כשבודד ולא פשוט. אז יכולה להיות הזדמנות להרגיש בְּיחד, הזדהוּת, הבנה, הכלה ועוד כל-כך הרבה… יש הזדמנות בַּהמשך לַפֵּתָח הזה להתרחב, להביא יותר מהלב, גם שלך גם שלי זה […]
הזורעים בדמעה
כשיש מָהַמוּרוֹת. תקופות קשות, אכזבות, ציפיות שלא נָעַנוֹת, מהי הדרך שנבחר לנקוט? להתנתק? להפנות את הגָב? לכעוס? לתקוף? ולמעשה להשאיר לְבַד? ולהישאר לְבַד? או לחפש דרך להתמודד יחד? עם הקושי? לדבֵּר על מה שכואב? מה שיושב על הלב? להאמין שיחד זה יותר; יותר בשבילי, יותר בשבילך, יותר בשבילנו. להבין שההתמודדות מחזקת, גם כשקשֶה. גם כשמְתַסְכֵּל. […]
הקנקן והמהוּת
העיניים מסתכלות וּמה הן רואות? הָאִם אֵת המָעַטֶה? אֵת העטיפה? האִם אֵת מה שבתוֹכה? בָּעוֹמק? בִּפְנים? האִם נשארים על-פני המים? או שלָעוֹמק צוֹללים? האִם נלך שוֹלָל אחרי הרוֹשֵם, ה"לִִכְאוֹרה" ו"המְקוּבָּל"? התַבניוֹת המַכתיבוֹת? הכּוֹתָרוֹת המַגבִּילוֹת? כְּבר הִזהירוּ חכמים מִזה הקנקן. אין הרבה זמן, גם אם נִדְמֶה שְכֵּן. ולכן – המַהוּת היא החשובה. הראוּיה להתמקדוּת וּלְמידה. לְהִתעכּבוּת […]
רגש – לא בחירה, לא טעות.
מיום שאנחנו נולדים, אנחנו יודעים מה אנחנו מרגישים (אוקֵיי, יש מערכות שעדיין פחות בְּשֵלות, אבל בגדול…) יש שיגידו, אפילו עוד קודם. אם עייפים, רעבים, מרוצים, אם כואב, מגרד, מֵציק, אם רגוּע, שלֵו וטוב. אז, פוגשים את הסביבה, שלְעיתים מכוּוננת אלינו יותר או פחות (מכל מיני סיבות) ופתאום נדרשת התאמה. לעיתים קטנה יותר וּלעיתים ממש גדולה. […]